פסק-דין בתיק ת"א 2316-10-08

הנתבעת, היא רשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (להלן: " הנתבעת"), רשות סטטוטורית על פי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח - 1998 (להלן: " הרשות"). הרשות קיימה בחודש יולי 2008, ישיבה במשרדיה בגן הלאומי מגידו.

לישיבה זו הוזמנו על ידי הנתבעת גורמים כמו: מנכ"ל הרשות, היועצת המשפטית, מנהל מחוז הצפון וסגניתו, הגב' שורקי ומנהל מרחב כרמל ברשות. מוזמנים נוספים היו ראש עירית כרמל - ד"ר חסון, נציגי מנהלת הקרקעות, נציגי העיר כרמל ומשפחת חוסייסי.

נושא הישיבה היה דיון בתוכנית לגן לאומי הר שוקף, הנמצא בהרי הכרמל. משפחת חוסייסי הוזמנה, היות והתכנית דנה גם בקרקעות השייכות לה, הנמצאות בתחום התוכנית.

התובע, אשר נכח בישיבה, לגרסתו הוזמן, על ידי ראש עירית הכרמל, ובישיבה היה אמור להידון עניינו. לגרסת הנתבעת, לא הוזמן ולא היה אמור להשתתף בישיבה כלל ועיקר, וללא רשות ביקש להתייחס לעניינו שלא היה קשור לתכנית לשמה כונסה הישיבה.

בסוף הישיבה, התבטאה הגב' שורקי כלפי התובע במילים המלמדות לטענתו, כי הוא נחשב בעיניה עבריין. התובע, טען כי הוזמן לשאת דבריו על ידי ראש עירית הכרמל, גרסה המוכחשת על ידי הנתבעת.

לדברי התובע, על פי כתב התביעה, וכן על פי תצהיר עדות ראשית (ת/1), עדותו בבית המשפט, ועדותו של מר אורי וידן, העד מטעמו, אמרה הגב' שורקי כי התובע הוא "עבריין" ו- "מפר צוי בית משפט סדרתי". בכתב התביעה, נאמר, כי היא התבטאה כלפיו בביטויים מעליבים ופוגעים נוספים, אך אלו לא פורטו.

אמירות אלו, טען התובע, הן לשון הרע, גב' שורקי הוציאה דבתו רעה בפני קהל רב, אנשים נכבדים שהשתתפו באותה ישיבה וביניהם גם ראש עירית הכרמל דאז.

היות ודברים אלו שאינם אמת, ביזו את התובע, הכפישהו, ופגעו בשמו הטוב, במיוחד שהוא מוכר ומכובד כאיש חברה ודת וכמי שעוסק בתחום מיסוי מקרקעין, יש לפצותו, שכן, ביצעה כלפיו "עוולת לשון הרע".

התובע טען, כי שלח דרישה להתנצלות בכתב, כולל העתקים לכל משתתפי הישיבה, אך לא נענה ועל- כן נאלץ לתבוע. יש לציין כבר עתה, כי לא הוצגה לבית המשפט דרישה מעין זו. 

התביעה הוגשה על-סך 50,000 ש"ח - סכום אשר נקבע כחלק מפיצוי ללא הוכחת נזק. 

ב"כ התובע בסיכומיו מציין את סעיף 7(א)(ב) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 (להלן: " החוק"), הבסיס לתביעה בתיק זה של 50,000 ש"ח, וכן את סעיף 7א(ג) לחוק, לפיו נקבע כי מקום שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב בכפל סכום. לדעתו היה מקום לתבוע לפחות כפל הסכום, אך התביעה הועמדה על סכום זה וכך יש לקבוע.

גב' רעיה שורקי, אישרה בעדותה מיום 09.02.11, כי אכן היה חשוב לה לומר לאנשים באותה ישיבה כי התובע בונה בצורה בלתי חוקית ומפר צווי בית משפט, ויש תיקים נגדו בגין כך, ואכן אמרה שהוא מפר את צווי בית המשפט באופן סדרתי. כאשר ביקש התובע לשאת דבריו, בעניין תוכניתו החלה על אותם בניות ללא היתר, מבלי שהוזמן לישיבה, ראתה חובה לידע את הציבור הנוכח במה דברים אמורים.

לגבי המונח " עבריין", העידה גב' שורקי, כי אינה זוכרת שהשתמשה בביטוי זה.

האם המילים "עבריין" ו"מפר צווים סדרתי" כשלעצמן מהוות לשון הרע?

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965:

            "לשון הרע הוא דבר שפרסומו עלול -

            1.         להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם.

            2.         לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו". 

למילה " עבריין" יש קונוטציה שלילית וכך גם למילים " מפר צווים סדרתי". שני ביטויים אלו אינם בצד החיובי של השפה, וכאשר משתמשים בהם כלפי אדם מסוים, הרי הם מתארים צדדים לא חיוביים של אותו אדם, וכפשוטם הם ביטויים פוגעים, מעליבים, ובעיני הציבור הסביר ככלל, ובוודאי הגורמים שהיו נוכחים בישיבה.